שלום לך,
זה הבלוג הראשון שלי, וזו הרשימה הראשונה בו. איני יודעת למה יתפתח, ומי יעיין בו, וכמה זמן יתקיים. אומרים שצריכים להיות בפוקוס. אבל אני קופצת מעניין לעניין, כאשר החוט המוביל הוא אירועי הרגע. עד כה, פחות או יותר שרדתי. בוודאי אתרכז בנושאים הקרובים לי, או נושאים שכבר כתבתי עליהם, והייתי רוצה שגם את|ה תכיר|י אותי. בהמשך, אתייחס בסגנון אליך ולא אליך, מבלי לציין, ומבלי לנקד, ואולי אתפשר ללשון רבים. אשתדל שהכתיבה תהיה גם מכוונת אישית, והמכותב - יבין.
אני גם מתלמדת מהבחינה הטכנית של הבלוג. יש לכם אפשרות לענות למטה לבלוג, או לענות לי באופן פרטי אל dodaora@gmail.com or orabialik@gmail.com . אם אתם מעוניינים בקבלת הבלוג על ידי מערכת גוגל, הוסיפו את שמכם למעלה מימין. תודה. אשמח אם תגיבו בגוף ההגיג, למטה.
אני גם מתלמדת מהבחינה הטכנית של הבלוג. יש לכם אפשרות לענות למטה לבלוג, או לענות לי באופן פרטי אל dodaora@gmail.com or orabialik@gmail.com . אם אתם מעוניינים בקבלת הבלוג על ידי מערכת גוגל, הוסיפו את שמכם למעלה מימין. תודה. אשמח אם תגיבו בגוף ההגיג, למטה.
מאז הניתוח לקיבוע הקרסול, ב20 במרץ, 2013, אני מתנהלת על כסא גלגלים, כותבת כמעט בלי הפסקה. מין התקפת כתיבה ארוכה. ואתם, כמו שסוגרים את הטלביזיה, תמיד יכולים לעזוב את הבלוג. אם תקראו עד הסוף - מקווה שאני אהנה, ואתם לא תחסרו.
עד כה, כמעט תמיד אני עונה לאלה שכותבים אלי, ומיד. ואציין זאת.
לרוב, אני כותבת, גם אם לא שואלים, ואז כולם מעייפים. סליחה מראש.
שם משפחתי לא בהכרח מחויב לכתיבה. ביאלה הוא שם המשפחה המקורי של אבי. תקופה מסוימת גם נקראתי ברק, לפי בקשת צה"ל, מתחיל ב-ב ומסתיים ב-ק, ופירוש דומה. במקצוע המקורי שלי, מתמטיקה|סטטיסטיקה, מה שפחות כותבים, ומה שההוכחה יותר קצרה, היא יותר אלגנטית. בעצם, בכל מקום - קצר ולעניין, זה טוב. מקווה שעם הכתיבה, אלמד לקצר. במקצוע האחרון שלי, אמנות, כמעט ואין כותבים. האמת, שתקופה מסוימת התעניינתי בקליגרפיה, כדי לשלב בעבודותי.
שם משפחתי לא בהכרח מחויב לכתיבה. ביאלה הוא שם המשפחה המקורי של אבי. תקופה מסוימת גם נקראתי ברק, לפי בקשת צה"ל, מתחיל ב-ב ומסתיים ב-ק, ופירוש דומה. במקצוע המקורי שלי, מתמטיקה|סטטיסטיקה, מה שפחות כותבים, ומה שההוכחה יותר קצרה, היא יותר אלגנטית. בעצם, בכל מקום - קצר ולעניין, זה טוב. מקווה שעם הכתיבה, אלמד לקצר. במקצוע האחרון שלי, אמנות, כמעט ואין כותבים. האמת, שתקופה מסוימת התעניינתי בקליגרפיה, כדי לשלב בעבודותי.
פעם אחת קניתי דיו, ורציתי להרגיש אותו. לקחתי פיסת נייר, והתחלתי ברישום של הפמוטים של אמא, בצורת האות S שוכבת, סגנון ארט דקו, ומסביב מילים אקראיות ואסוציאטיבית, המילה שלום וההמנון.
חשבתי לזרוק את הגיליון. לא עשיתי זאת. בהזדמנות הראשונה שהעמדתי למכירה את העבודות-על-נייר שלי, מישהו קנה את הרישום הזה, במחיר שביקשתי. בהתחלה ביקש שאשים בצד, שחס וחלילה לא יחטפו, והוא אולי לא ישוב. אבל, הוא שב. שאלתי אותו האם אתה יהודי? לא. האם אתה מבין עברית? לא. האם אתה מבין את הנושא ומה כתוב כאן? לא, סתם מצא חן בעיני. מבלי שבקש, הסברתי.
מסקנה, לא חשוב מה שאתברבר כאן, תמיד ימצא מישהו שזה ימצא חן בעיניו.
זה הכל להפעם. שבת שלום, ומקווה שנתמיד.
אורה
דרך אגב, האתר המעודכן שלי, פרט לתמונה, הוא Orabialik.com
מסקנה, לא חשוב מה שאתברבר כאן, תמיד ימצא מישהו שזה ימצא חן בעיניו.
זה הכל להפעם. שבת שלום, ומקווה שנתמיד.
אורה
דרך אגב, האתר המעודכן שלי, פרט לתמונה, הוא Orabialik.com
No comments:
Post a Comment