5.8.13 ליידרמן ומרשם התושבים

שלום לקוראי,

פרשת בחירת נגיד בנק ישראל נראית לי מאד לא מכובדת.  חבל. על זה שליידרמן נועץ בכוכבים ומזלות, קורה. אני מכירה שני פרופסורים מקרוב, שמאמינים בנושא, ולמדו לפתוח ולבטוח במזלות אלה לבדם.  נאפופיו?  הרמתי חצי שפה.  התנהגות מצויה ולא רצויה, בקרב הרבה מנהיגים פוליטים.

מה שרציתי לדבר עליו, זה הקשר בין הפתק שהצמיד לדלתו: ynet אופרת סבון בבנק ישראל, והכפילויות בתעודת הזהוי הישראלית בת שש הספרות.

    (צילום: מוטי קמחי)

כתיבתו של ליידרמן את האותיות ב, ג ו-ד, עוררה את ייצר הסטטיסטיקאית שבי. אם תבודדו את האותיות מהקשרן המילולי, יקשה עליכם להחליט מהי האות.

כל אחד יודע, שאחד הכללים היסודיים בסטטיסטיקה, ובכל החיים, הוא זיהוי יחיד של פרט, כלומר, אסור לזהות שניים באותו המספר. למשל, כלקוח של הבנק, היית מסרב שמשכותך תכנס לחשבונו של אדם זר לך, בעל מספר חשבון בנק הזהה לשלך. כך גם הרעיון מאחורי מספר תעודת הזהוי של אזרח.

בודדים זוכרים או ידעו כיצד ניתנו מספרי הרישום בפעם הראשונה.
ב־8 בנובמבר 1948 התקיים מפקד אוכלוסין כללי. המפקד נעשה על פי תכנונו של פרופסור רוברטו בקי, המנהל הראשון של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. כדי לקיים את המפקד כהלכה הוטל עוצר בית על כל תושבי המדינה משעה 5 אחר הצהרים ועד חצות. 14,000 פוקדים מטעם הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עברו מבית לבית ופקדו את כל המתגוררים בו ללא הבדל מוצא (יהודים, ערבים או בני לאומים אחרים), מין וגיל (לרבות ילודים, תינוקות וילדים). כל אדם שנפקד קיבל מספר זהות. רק במועד מאוחר יותר, לקראת הבחירות לאספה המכוננת, הונפקו לתושבים תעודות זהות, שבהן הופיע המספר שהוענק לתושב בעת המפקד. מאחר שהיה זה זמן מלחמה ורבים היו מגויסים לצה"ל, נערך המפקד אף בבסיסי הצבא. כמו כן נערך המפקד במחנות העולים שהיו פזורים ברחבי המדינה.
הפוקדים של הלשכה לסטטיסטיקה, היו ברובם תלמידי תיכון, ומספרי הרישום שחילקו, באו להחליף את תעודות הזהוי המנדטוריות. הפוקדים עברו מבית לבית, וחילקו מספרים סודרים לדיירים. בכל דירה, ראש המשפחה קבל את המספר הראשון, אשתו את המספר השני, הבן הבכור את השלישי, וגו'.
למשל, מספר הרישום של אימי, בן שש הספרות, 96###7, החל בספרות 96, כמו של כל תושבי כפר ויתקין. מספר הרישום של אחי הבוגר ממני, 96###8, ושלי 96###9. אבי לא היה בבית באותו היום, וקבל מספר שונה לגמרי משלנו.

כקוריוז, המספר 000001 ניתן לנשיא המדינה חיים ויצמן, ולוורה אשתו 000002, מספרו של בן-גוריון הוא 000003, ושל פולה 000004.  לכל תושבי ירושלים של  אותם הימים, מספר הרישום היה בן שש ספרות, כמו לכל יתר תושבי המדינה, אך הספרות הראשונות במספריהם החלו באפסים.

כאשר החלו גלי העליה, כבר המספר היה צריך להיות בן למעלה משש ספרות. היינו כבר יותר ממיליון תושבים, וגם היו הרבה דילוגים בקרב 999999 המספרים הראשונים. להשלמה, הוסיפו מימין למספר קו נטוי, ואות: א, ב, ג, ד, וכו', בהתאם לגל העליה והנמל שהעולה נכנס דרכו. למשל, ג/123456. בגלל כתב ידם של אנשים כמו ליידרמן, לא תמיד היה קל לזהות מהי האות הרשומה לפני המספר. מישהו החליט עבורם על פירוש כתב היד. ולא תמיד בעקביות. כתוצאה, לאדם אחד היו לפעמים כמה מספרי זיהוי, ומה שיותר מעניין, במדינת ישראל של אותם הזמנים, היו קרוב לעשרים אחוז מהתושבים, שבאיזה שהוא מקום התגורר אדם אחר עם אותו מספר הזהוי כשלהם. מסיבה זו, השתמשו גם בשם האב ותאריך הלידה כתוספת לזיהוי. לא בכל המקרים זה עזר, כי העולים לא תמיד ידעו את תאריך לידתם, ולא היה מרחב רב בשמות פרטיים של אנשים.

כאשר עברו למספרי זהוי בני תשע ספרות, שמונה ספרות, פלוס ספרת ביקורת שהיא סיפרת היחידות, האות הוחלפה במספר, למשל האות ג הוחלפה ב 03. ןהמספר ג/123456, הפך ל- 03123456#, כש # היא סיפרת הבקורת. ככל הנראה, עדיין מסתובבים ישראלים עם כפילים. רק כשייעלם דור העליה הגדולה, תעלמנה הכפילויות.

מעניין, אם לליידרמן יש כפיל.

כל טוב, אורה

דרך אגב, הטיפוס במדרגות הגלריה היה קליל, וגם החלתי לעשות כמה צעדים בלי עזרת ידיים. כאשר הגוף מחלים, הכל מתחיל לקבל תחושה אחרת. בזמן השיקום, ניסיתי בכאב לעלות ולרדת מדרגות, שלא הוליכו לשום מקום: רגל טובה מקדימה בעליה, ומאחרת בירידה.  השיקום היה מחוייב לחברת הביטוח בשלוש שעות של פיסיוטרפיה ביום, אם הגוף מוכן לכך, ואם לא. נכון, יש להפעיל את השרירים כדי שלא יתיוונו, אך לא עד כדי כאב וכדורים נרקוטיים!

לא התפעלתי מהתערוכה, למרות שהתמונות נבחרו לפי juror, Ellen Owens. ברור, להוציא התמונה שלי ועוד כמה.  כל אחד, וטעמו. חלק מיחסי הציבור של אמן, הוא להשתתף בתערוכות ובפתיחות תערוכות. זה אחד מחוקי השרידות.